Israir English

היו הראשונים לדעת על המבצעים החמים שלנו לחבילות , טיולים וטיסות בארץ ובחו"ל

סגור את ההרשמה לניוזלטר
מי מהחברים שלך טס איתנו

חבילות לסיציליה

 
חפש
חבילות נופש לסיציליה עם המומחים של ישראייר. מגוון דילים לכרתים במחירים חסרי תחרות, לזוגות ומשפחות, מהרו להזמין את החופשה החלומית הבאה שלכם בקלות ובנוחות מאתר ישראייר

חבילות נופש לסיציליה -  ישראייר המובילה בארץ לחופשות ונופש בסיציליה

הירשמו לקבלת מבצעים חמים בדוא"ל והיו הראשונים לדעת על טיסות לסיציליה. לחבילות ליעדים אחרים לחצו כאן

סיציליה - רב-תרבותיות באי השמש - בין עוצמה לתשוקה

מאת מירי צח, מדריכה בכירה בנתור מקבוצת ישראייר

"היסטוריה וזמן אינם מחולקים באופן שווה ברחבי הים התיכון, ולעיתים נראה שההיסטוריה שלו מתנקזת כולה לסיציליה" ( דומיניק פרננדס, "אמנו הים התיכון").


בין אירופה לאפריקה
סיציליה היא הקצה הלבנטיני של אירופה. זהו הגדול והחשוב באיי הים התיכון, שמיצר מסינה עומד כחיץ בינו לבין היבשת האיטלקית. סיציליה היא המשכם של האפנינים הקלבריים מצד אחד, ושל הרי האטלס מצד שני - נעה בין אירופה לאפריקה.

מיקומה המרכזי בים התיכון הפך אותה למשאת נפש, למקור משיכה לכובשים ולממשלים שונים, שעיצבו את אופיה הרב תרבותי והשפיעו על המנטליות של תושביה החל מתרבות, פולקלור, טעם אמנותי, דרך שפה ועד קולינריה. על הסיציליאנים של היום נאמר, שהם גזע מעורב עד ששכחו מי הם.

עבור היוונים היא הייתה הארץ המובטחת. הערבים קראו לה "הגן של אללה", ששפעו ויוקרתו מתוארים בשירתם. הנורמנים הפכו אותה לאחד ממרכזי התרבות של המערב, והספרדים קישטו אותה בבארוק.
סופרים, אמנים ואנשי רוח עשו דרכם אליה במאות ה-19-18, במסגרת ה "מסע הגדול". עבורם היא הייתה מטפורה לארץ החיים. גריבלדי שחרר אותה מעול הבורבונים, וצירף אותה לאיטליה.
דורות של מהגרים המציאו אותה מחדש, ערבבו בין מציאות לדמיון.
מצד אחד, אלה לא הוסיפו למוניטין שלה. שלא בצדק היא כורעת תחת נטל של סטריאוטיפים - היא שם נרדף למאפיה, לשחיתות, לקילוף ולהזנחה, לשתיקה ולהשלמה עם הגורל.
מצד שני, קשה להימלט מקסמה הכולל - נופי פרא יפהפיים המשקפים את נשמתה, גפנים ופרדסים, ים כחול בתולי, כפרים חבויים שהזמן פסח עליהם, אוצרות אמנות רבים, אנשים מאירי פנים, ואוכל משכר. סיציליה היא מקום שבו העבר עדיין קיים והמיתוס חי. מקום שהמסע בו הוא מסע בזמן, מסע בין תרבויות. מסע על מפה גיאוגרפית, אך גם על מפת הנפש.

הוויקינגים של סיציליה - נוצרים עם לב פגאני
פלרמו היא בירת סיציליה, והעיר השישית בגודלה באיטליה. עיר כאוטית מלאה ניגודים, אך עשירה באתרי תרבות והיסטוריה. מאחורי פסדה של מטרופולין משגשג, נשמעים בה קולות של המזרח, של שווקים וסמטאות שהם הד לשנות השלטון הערבי . הנורמנים, צאצאיו של טנקרד הוויקינגי - לוחמים נועזים, נוצרים עם לב פגאני, דחקו את רגלי הערבים והשאירו מונומנטים מרהיבים שהם אתרי חובה במסלולי התיירות. חצרם פרחה והייתה מפגש למלומדים ורקע הצמיחה לשילוב סגנונות.
כמו קודמיהם גם הם לבשו בגדי חצר ערבים, התהדרו בהרמון נשים, ושקדו על פיתוח מדעים ואמנויות. בנקודה הגבוהה של העיר מתנשא ארמונם של הנורמנים, שכיום משמש מקום מושבו של הפרלמנט הסיציליאני. בקומתו השנייה, קפלה פלטינה, שבנה רוג'ר ה-2 כקפלת הכתרה. סגנונה אקלקטי והיא מהווה דוגמה לשילוב תרבויות ולסמל לעוצמתה של הממלכה הנורמנית. פסיפסי הזהב המעטרים את קירותיה הם תצוגה מרהיבה של שילוב דימויים דתיים ופוליטיים.

מים קדושים וסעודת דגים
הקתדרלה של פלרמו מוקדשת לרוזליה הקדושה - נסיכה נורמנית שמאסה בחיי החצר והתבודדה כנזירה, עד למותה במרומי מונטה פלגרינו המשקיף על העיר. במאה ה-17 היא הופכת לקדושה הפטרונית של פלרמו, שבזכותה ניצלה העיר ממגפה. כל שנה נערך לכבודה פסטיבל שבו נישאות עגלות בתהלוכה, ועליהן ציורים המספרים את סיפור חייה.
המערה שבה חיה היא מוקד חשוב לעלייה לרגל. מנחות רבות נערמות בה, והמים הזורמים מתקרתה נחשבים לבעלי סגולות מרפא. מסביבה תעשייה ענפה של דוכנים ומזכרות.
למרגלות ההר, ממוקמת העיירה מונדלו הציורית היושבת על מפרץ. בעבר זה היה כפר דייגים, והיום פרבר של פלרמו. בין דוכני תכשיטים, דגים ופירות ים, משוטטים תיירים ומקומיים רבים. דג החרב בעל השם המאיים, הוא עדיין מנת הדגים הטובה של סיציליה.

מונריאלה - ההר המלכותי
על גבעה בפאתי פלרמו מתנשאת העיירה מונריאלה, שצמחה סביב המנזר והכנסייה שבנה ויליאם ה-2 הנורמני, שהעביר לכאן את חצרו. הכנסייה מפוארת ונשגבת, קפלה פלטינה, והפסיפסים המעטרים אותה הם בעלי איכות נדירה. הם נועדו לחגוג את המונרכיה הנורמנית וקשריה עם ירושלים של ממלכת הצלבנים, שכמוה שוכנת על הר. פרידריך ה-2, אחרון מלכי הנורמנים, אמר בזמן הכתרתו כמלך ירושלים, כי לו אלוהים היה רואה את סיציליה שלו, הוא לא היה בוחר בארץ הקודש.
בעברה הנורמני הייתה מונריאלה מרכז פוליטי עשיר וחזק. כיום זוהי עיירה רבת חן שבסמטאותיה הצרות חנויות קרמיקה רבות הצובעות אותה בצבעים זוהרים. הקתדרלה היא מקום פופולרי לחתונות בסופי-שבוע המוסיפות לאווירה המיוחדת.

צ'פאלו בין ים לצוק של סלע
ממזרח לפלרמו בנוף מרהיב בין הים לצוק סלע נישא, שוכנת העיירה צ'פאלו מהיפות שבסיציליה - חוף ים, נמל דייגים מסורתי ומרינה מודרנית. סמטאות ציוריות, חנויות קטנות מעוצבות, גלריות ומסעדות משובחות. למרגלות הצוק, הכנסייה הנורמנית שבנה רוג'ר ה-2, לאחר שנדר להקימה אם יינצל מסערה בים. ברחבת הכנסייה משתרעת הכיכר המרכזית של העיירה, ובה בתי קפה שיושביהם הם תערובת של תיירים ופרלמנטים מקומיים. ברחוב המרכזי של צ'פאלו עדיין רואים את המכבסה העתיקה שלה, שאבניה צופנות הרבה סיפורים וסודות. כביסה היא עניין חשוב בסיציליה הכפרית, ועל הכבסים נאמר שהם הדגלים האמיתיים של הדרום.

הליאופרד האחרון
בסוף שנות ה-50 פירסם הסופר הסיציליאני ג'.ת. די למפדוזה את ספרו עטור הפרסים "הברדלס", העוסק בשקיעתה של האצולה הסיציליאנית עם נחיתתו של גריבלדי בחופי האי ב-1860, וחיבורו לאיטליה החדשה. זוהי אוטוביוגרפיה של משפחתו שסמלה הוא הברדלס, אך גם סיפורה של האצולה הסיציליאנית בכלל, שתהילת עברה ניכרת במספר הרב של הארמונות בפלרמו ובסביבתה.
ב-1963 הפך הבמאי לוקינו ויסקונטי את הספר ה"ברדלס" לסרט, עם כוכבי קולנוע זוהרים. הסרט מסתיים בסצנת הנשף המרהיבה שהיא חלון הראווה לסיציליה ולהווייתה מלאת הניגודים.
כיום אפשר להתחקות אחר ה"ברדלס" בפארק הספרותי שהוקם בעקבות למפדוזה בפלרמו, ומחוצה לה - בארמון המשפחה בסנטה מרגרטה די בליצ'ה, שם משחזרים את ארוחת הנשף. ב"פרס למפדוזה", שמעניק מכון המחקר שבארמון, זכה בעבר הסופר א.ב. יהושע.


המוות יפה להם
הברדלס הוא בעיקר סאגה על המוות, אך סיציליה כולה חדורה בתרבות המוות, וזהו תחביבם של הסיציליאנים, שחג המתים הוא החשוב בחייהם. מיתוסים אפלים וצל המוות מלווים אותה עוד מעברה המיתולוגי. הקטקומבות של מנזר הקאפוצי'ינים בפלרמו, הוא אתר מבעית ומצמרר. לאורך המסדרונות שמתחת למנזר מוצגים 8000 שלדים - מסודרים על-פי מין ומעמד חברתי - לבושים בבגדי פאר, שחלקם כורסמו ע"י עכברים, וחוטי ברזל מחברים אברים שנשמטו. הדיירת המפורסמת היא התינוקת רוזליה לומברדו, שמתה ב-1920, ונחנטה עבור אביה החייל, שלא זכה לראות אותה ואת שערה שצמח. המשורר רוני סומק כתב עליה שיר נוגה.

בארוק ומרציפנים
בדרום-מזרח סיציליה משתרע עמק נוטו ובו הערים מודיקה, נוטו ורגוסה המהוות מוזיאון לאמנות הבארוק. האהבה למקושט, לדרמטי, לחושני, היא חלק חשוב בטעם האמנותי הסיציליאני, שמקורו במורשת הספרדית, ומתבטא גם בתהלוכות דתיות, בעיקר של האיסטר, הנערכות ברחבי סיציליה.
עיירה ידועה נוספת היא אריצ'ה בקצה המערבי של האי. עיירה הררית, משומרת, יפה, דמומה. בראשה, שרידי מקדש האהבה והפוריות לעשתורת ולונוס, שהיה מפורסם ברחבי הים התיכון. בכנסיותיה הרבות, שהוסבו לאולמות הרצאה, נערכים כנסים מדעיים המושכים מדענים מהעולם. אך עיקר פרסומה הוא מתעשיית המרציפנים שלה, שהדביקה לה את הכינוי "עיירת המרציפן". במפעל ביתי זעיר יושבת כבר שנים מריה גרמטיקו, חלק מהמיתוס של אריצ'ה והמרציפנים, שגדלה כיתומה במנזר, ושם למדה את מלאכת הכנתם. בסמוך, נמצאת הפסטיצ'ריה המפורסמת שבה נמכרים עוגיות, שקדים ומרציפנים מפוסלים בצורת פירות.

האוכל הוא מעיין האהבה
בסיציליה יש אוכל נהדר, מהטוב שבאיטליה, שהוא גם ראי למפגש התרבויות.
זהו "מטבח עניים" המורכב מחומרי גלם זולים ועונתיים - פירות ים ודגים מתובלים בלימון ובשמן זית, תבשילים המנצלים את שפע הפירות וצמחי התבלינים הגדלים באי, פסטה וקוסקוס המשולבים בסרדינים ובחצילים.
את המתוקים של סיציליה הביאו הערבים. הם הביאו את השרבטים, הקסטה, הקנולי - צינורות בצק הממולאים בגבינת ריקוטה, שמסמלים בסיציליה שפע ופריון. הם שיצרו גם את המרציפנים.
גם היינות של סיציליה תופסים מקום מכובד. אריצ'ה ומערב סיציליה הם אזורי היין - חוות חקלאיות, כפרים ויקבים, וכן העיר מרסלה עם היין הכבד והמתוק שלה, ודונה פוגטה עם יין ה"אלף לילה ולילה", ועוד שמות אקזוטים של יקבים ויינות שמקורם בספרים ובסרטים.

אצל הסיציליאנים האוכל הוא מעיין האהבה.

ה"סנדק" עדיין חי
עד היום מבכים בסיציליה את השלטון הספרדי שתחתיו התגבש אופייה הפיאודלי של סיציליה.
המורשת הספרדית לא יצרה את המאפיה, אך הקוד הפוליטי-חברתי שהנהיגה אפשר את צמיחתה. הפשע המאורגן הוא חלק מהיסטוריה ארוכה של כיבוש זר, ניצול והזנחה. הקודים של המאפיה, כמו שתיקה, כבוד ונקמת דם, מקורם במורשת הערבית. הסרט המזוהה ביותר עם סיציליה הוא "הסנדק", שגרם, שלא בצדק, לרושם שסיציליה היא בעיקר מאפיה. טרילוגיה מיתולוגית זו בבימויו של פ.פ. קופולה, מציגה את חיי המאפיה הניו-יורקית של שנות ה-40, בהרבה סגנון והדר.
זהו סיפורה של משפחת קורליאונה מהעיר קורליאונה במרכז ההררי של סיציליה, המנסה להיפטר מהשם הרע שדבק בה. הכיכר המרכזית שלה נקראת למרבה האירוניה ע"ש השופטים פלקונה ובורסלינו מהלוחמים האמיצים נגד המאפיה, שהרצח שלהם זעזע את סיציליה. סצנות מה"סנדק" צולמו בכפרים ליד טאורמינה שאליהם עולים לרגל מעריצים רבים. אחד מהם הוא סבוקה, כפר הררי ציורי, שבמרכזו בר ויטלי הידוע. על קירותיו תלויות תמונות מהסצנות שצולמו במקום, המשאירות רושם שהקולנוע יוצר את המציאות. אפשר לשבת בסוכת הגפנים שלו, ליהנות מהגרניטה סורבה-לימון שמכינה מריה, בעלת המקום, שאותה היא מוכרת מאז בסכום נכבד.
במעלה הכפר מתפתל הכביש אל הכנסייה שבה צולמה סצנת החתונה. לאחרונה עובר הכפר מתיחת פנים, ונערך לעניין הרב שהוא מעורר. תמונות מהסרט נתלות ברחוב הראשי, בתים שופצו, גלריות לאמנות נפתחות, ובכיכר הראשית נפתח בית קפה חדש ומודרני מול בר ויטלי המתפורר.כאן "הסנדק" עדיין חי ובועט.


במעלה מונטה טאורו
מדרום לסבוקה יושבת העיירה טאורמינה על הר טאורו - יפה, זוהרת והמתוירת שבאתרי סיציליה. סמטאות ציוריות, מעדניות, חנויות טרנדיות, מבנים היסטוריים, עצי תפוז ולימון מדיפים ריח, מרפסות פורחות. והעיקר הפנורמה הנשקפת ממנה, של ים, הרים, והר הגעש אטנה. טאורמינה הייתה גן עדן לתשוקות נסתרות - אמנים, סופרים, צלמים ושחקנים, מצאו בה את מקומם. עדות לאריסטוקרטיה הבריטית שחיה כאן הם גני טרביליאן היפים, שנטעה ליידי פלורנס טראביליאן, שהגיעה לכאן בעקבות רומן אסור, ונישאה לבן המקום. אנגלי נוסף הוא
ד.ה. לורנס, שכתב כאן את ספרו "מאהבה של ליידי צ'טרלי".
בסוף המאה ה-19 הגיע לטאורמינה הצלם הגרמני הברון פון גלאודן, שהתמחה בצילום נערים ערומים על רקע כפרי, תוך ביום סצנות מהמיתולוגיה. גלויות עם תמונותיו נמכרות ברחובות טאורמינה. משפחות לא מעטות חייבות לו תודה על הכספים ששילם למודליסטים שלו, שבהם קנו בתים ורכוש.
במרומי טאורמינה ממוקם התיאטרון היווני המשקיף אל הנוף המכושף. בין שרידיו נערכים מופעי קיץ. טאורמינה היא חלק מ"יוון הגדולה", ואחת מערי החוף שהקימו היוונים. המיתוסים הקשורים בהן הם מטפורה למעבר התושבים מיוון לסיציליה.


הענק הטוב
המוקד הבולט ביותר בחוף המזרחי של האי הוא הר הגעש אטנה - קודר ומכשף, כדרכם של הרי געש. מעשן תמידי ומשנה את צורתו בכל ביקור. היוונים ראו בו את ביתם של וולקאן, אל הנפחים והקיקלופים. הערבים קראו לו מונג'יבלו, הסיציליאנים קוראים לו הענק הטוב. מורדותיו נמוכים ופוריים. ו1 מיליון איש, כחמישית מאוכלוסיית סיציליה, חיים בקרבתו. בין כפריו הקרירים בונים עשירי קטניה החמה וילות קיץ.
הר האטנה הוא הגבוה והפעיל מבין הרי הגעש של אירופה (3343 מ'), ולאחרונה היו בו מספר התפרצויות אלימות. המקומיים אומרים, שאפילו המאפיה לא יכולה לסתום לו את הפה. הכביש מטפס בין נופים געשיים. לפסגה ניתן להגיע ברכבל, בג'יפ וברגל.
הפולחן הנוצרי קושר את התפרצויות האטנה לסנטה אגתה, נוצרייה ילידת המקום, שהושלכה לבית זונות, אך באורח פלא שמרה על בתוליה. הרומים כרתו את שדיה, ואז התפרץ האטנה, וכך היא הפכה לפטרונית ההר. פולחנה הוא שילוב של קדוש וחושני. בקתדרלה של קטניה, שלמרגלות האטנה מונחים שרידיה של אגתה. בכל פברואר נערכות תהלוכות לכבודה ברחבי העיר, שהן מראה מרהיב של האי.


האיים של אל הרוחות
פחות משעת הפלגה מהחוף הצפוני-מזרחי של סיציליה, שוכנת קבוצה של 7 איים וולקאניים שבהם עולם שונה ומסתורי, שרק לאחרונה נחשף יותר לתיירות. קבוצה זו מוכרת בשמה האיים האאוליים או הליפארים (ע"ש הגדול מביניהם). אודיסאוס עבר בהם במסעותיו, והיוונים האמינו שהם נשלטים ע"י אאולוס, אל הרוחות, המחזיק אותם כאן בכלאם, מה שמסביר את הסערות הרבות באזור.

איים אלו מתרוממים בתלוליות מתוך מי הים הכחולים. צבעם הכהה מהווה ניגוד לבתי הכפרים המסוידים לבן, לשיחי הבוגנןויליאות המשתרגים ולנטיעות הגפן. בעקבות הפעילות הוולקנית, מתפתחת במקום תיירות מרפא. זה בליווי טעמו של האוכל האאוליאני הפשוט והאותנטי, היין והעוגות הנפלאות בטעם של פעם, עושים את המקום לאטרקטיבי.

"סיציליה היא הקולנוע"
סיציליה שימשה רקע להרבה סרטי קולנוע, וכך גם האיים האאוליים, שיופים ובידודם השתלב עם אופי הדמויות. מבט פואטי עם נימות פוליטיות מציג הסרט "הדוור" ( מייקל רדפורד, 1995), שצולם באי סאלינה המושך תיירים לבקתה הציורית, שבה גר המשורר הגולה נרודה, המקבל את מכתביו מדוור מקומי.
האי סטרומבולי - הרחוק והעצוב מבין האיים, שכולו הר געש, שימש רקע לסרט בשם זה מ-1948. כאן נרקם הרומן המתוקשר בין הבמאי רוברטו רוסליני לשחקנית אינגריד ברגמן, והמבקר באי יוכל לראות את לוח ההנצחה על הבית שבו גרו. במאים רבים מהצפון עושים דרכם אל הדרום הנחשל, רובם בעלי תודעה חברתית, מרקסיסטים, המגלים חיבה מיוחדת לפרולטריון. לסרטיהם הם מלהקים את בני המקום ומציגים ריאליזם אותנטי של איכרים ופועלים.
עם במאים אלו נמנים האחים טביאני שלקחו אותנו למסע בסיציליה הכפרית של סוף המאה ה-19 בסרטם "כאוס", על-פי סיפורי פירנדלו, מגדולי הסופרים הסיציליאנים וזוכה פרס נובל.
הם מתארים את סיציליה במבט ריאליסטי - מציאות חושנית של פחד, מוות, שיגעון ומסתורין, אך גם הומור ואהבה - תמצית הסיציליאניות. מקומות רבים בסיציליה נראים עדיין כאילו יצאו מסרט זה.
אחד מסרטי הפולחן המפורסמים שנעשו בסיציליה הוא "נואובו סינמה פרדיסו" (1988) של הבמאי הסיציליאני ג'וזפה טורנטורה. הסרט הוא הצהרת אהבה לקולנוע וגם נגיעה בנשמתה של סיציליה. הסרט צולם בעיירה המבודדת פלצו אדריאנו המאוכלסת באלבנים, שבכיכר הגדולה שלה עם הבאר, יושבים פרלמנטים מקומיים. המסע בסיציליה הוא גם מסע הקולנוע, כפי שאמר ליאונרדו שאשא, גדול סופריה של: "סיציליה היא הקולנוע".

סיציליה היא לא רק עבר. בשנים האחרונות היא יוצאת למסע חדש וכותבת פרקים חדשים בהיסטוריה שלה. מתחברת לאירופה בפרויקט גשר מסינה, מנסה להתקלף משמה הרע. וכך כותב עליה פרופ' גאטנו צ'יפולה: "במקום לחשוב על סיציליה כארץ של מאפיה, ראה אותה כמקום שבו הבוגנווויליאות פורחות כל השנה, שריח היסמין חזק, וממלא את הלילה. חשוב עליה כמקום שבו נולד האביב שנתן לאירופה את הטעם של תפוזי הדם, מקום שהפך דברים למתוקים כשהערבים החלו לגדל קני סוכר על אדמתה, מקום שאפשר לאירופים לעטוף את גופם במשי.
חשוב עליה כפי שגתה הגרמני הרומנטי כתב: 'איטליה ללא סיציליה לא משאירה חותם על הנשמה. סיציליה היא המפתח לכול'". 

חופשה נעימה!

אתר ישראייר אינו תומך באופן מיטבי בדפדפן מסוג זה. על מנת שחווית הגלישה שלך תהיה מלאה אנו ממליצים להשתמש בדפדפנים כגון: Google Chrome, FireFox ו – Internet Explorer מגרסא 8 ומעלה.
סגור אל תשאל שוב